תהליך הפרידה מהטיטול הוא תהליך של למידה.
הילד למד לזחול, ללכת, לדבר והוא ילמד לעשות את צרכיו בשירותים ולאכול במזלג.
לעיתים זה לוקח זמן ומצריך סבלנות.
התהליך הוא אישי, תלוי בבשלות של הילד ובקצב המשתנה בין ילד לילד והצלחתו של התהליך תלויה מאד בסביבת הילד ובמשוב שהוא מקבל.
צריך לזכור כי עומדת לפניכם הדרישה החינוכית הגדולה ביותר כהורים כלפי הילד.
עד כה, הוא יכול היה לבחור אם, כמה, מתי ואיפה (לאכול, לשחק, לדבר, להתייחס) וכאן אנו מציבים גבול ברור הרבה יותר והדרישה היא להיכנס ולהצטרף לעולם המבוגרים: מעכשיו אתה עושה כמונו.
זו הדרישה הגדולה ביותר עד כה.
נוסף על כך, הילד הוא בעל השליטה הבלעדית על הצרכים שלו.
כלומר, זה לגמרי להחלטתו מתי הוא יעשה ואיפה.
וילד עם פחדים, חששות, חוסר אמון או ילד בשלב של מאבקי כח עם הוריו, לא ישתף פעולה ולא יעשה את צרכיו בשירותים.
במקרה כזה, התהליך יהיה ארוך ומתיש לילד ולמשפחה ולכן עדיף לדחות מעט את תחילת התהליך.
התהליך כולו נראה כך:
בירור ראשוני: בדיקת מוכנות של הילד ושל המשפחה
שלב ראשון: העלאה למודעות את נושא עשיית הצרכים
שלב שני: היכרות של הילד עם התוצרים של גופו
שלב שלישי: התנסות אקראית ביוזמת הילד ובעידוד ההורים
שלב רביעי: הורדת הטיטול והתנסות משמעותית
שלב חמישי: העברת האחריות לילד וסיום התהליך
בתום כל שלב מתקיימת חשיבה כדי לראות שהילד בטוב ואנחנו מתקדמים.
בכוונת תחילה לא השתמשתי ואני לא משתמשת במונח המקובל "גמילה מטיטולים".
מדוע?
כי הילד לא עובר גמילה..
הוא רגיל לטיטול. זה נכון.
הוא התרגל מיומו הראשון לשחרר לגמרי מהמחשבה על הצרכים שלו, על מה שהוא מרגיש רגע לפני שיש לו פיפי/קקי, על הצורך לעצור רגע את הצרכים, להתאפק ולשחרר אותם במקום הנכון (שירותים).
יחד עם זאת, אין מדובר בהתמכרות ואין צורך בגמילה.
הילד צריך להתרגל לעשות את הדברים אחרת.
מדובר בתהליך למידה והילד זקוק לתמיכת המבוגר, לעידוד, לליווי ולהכוונה.
בהדרגה אתם תבחינו שהתהליך הושלם.
הוא יקרא לכם פחות ופחות לבוא איתו לשירותים,
הוא פחות ופחות יעשה על עצמו פעם פיפי או קקי,
הוא ינגב בעצמו (אם תראו לו איך)
והתהליך באופן טבעי יסתיים.
עשיתם זאת!!
לרשותכם כאן בעמוד המדריכים באתר נמצא המדריך השלם לפרידה מטיטולים, אשר בו פירוט השלבים וכולל פרק מיוחד המציג אתגרים אפשריים בתהליך וכן שלל פתרונות ומענים לאותם אתגרים.
להלן הקישור אל עמוד המדריכים באתר
כדאי לקרוא 🙂
בהצלחה!